1. ב 12.12.38 הותקפו כורי הזיפזיף. כיתת כוננות הגיעה במהירות והשיבה אש. אורי ברנר נפצע קל, יוסף לוין (לימים ראש עיריית הרצליה) נפצע בינוני, התוקפים הונסו. ביומן לחברים מ 30.8.40 יש סיכום ביניים של הענף: עובדים בכריה יום יום 9 חברים. נמכרו השנה, 2090 קוב. ערך המכירות, 818 לא"י. ההוצאות 544 לא"י (92% על הובלה). בין ההוצאות, תשלום לאחמד (הדרך עברה בשטחו, דמי שקט) 27 לא"י. מפעל הזיפזיף נמוג ככל שגבר לחץ הענפים לקבל עובדים. הענף נסגר. לימים אמר חיים ישבי: "העובדה שהשתמשנו בזיפזיף מקומי, וחסכנו בברזל ביציקת העמודים והחגורות, אפשרה להרוס את המבנים ההם בקלי קלות" ובכ"ז מבנה המזכירות עדיין עומד, בכבוד! יפתח אופק (10:25 31/10/2013)
במסגרת חיפוש פרנסה, גילו שליד הירדן, ב'זור עוורטי'(מתחת למוצב 'נברשת' לשעבר) ניתן לכרות זיפזיף איכותי. הזיפזיף שימש למבנים במעוז, בקיבוצי הסביבה ובבית-שאן. אחד המבנים שנשארו במעוז מאותה בניה הוא ה'בית הארוך'.