1. לול הפח. עמד במרכז אזור הלולים, תחילתו ליד משרד הגד"ש קצהו ליד משרד הלול. התחילו לבנותו ב-1950 אך מאחר והיה קיצוב בחומרי בנייה (מלט, עץ, צינורות ברזל) התמשכה הבנייה לסירוגין עד 1954. אורכו 100 מטר. בקצהו היה כבר לול שהמבנה התחבר אליו כך שאורכו השלם של "לול הפח" היה 130 מטר. רוחב 12 מטר. הגג מעוגל עשוי פח אלומיניום (כדי להקל על הקונסטרוקציה שנבנתה במסגריה). מרכז הגג היה פתוח ליציאת האוויר החם, ומעליו גגון למניעת גשם. לכל אורך הגג היו ממטרות לצינון בימי הקיץ (ממטרות היו על כל גגות הלולים). בקירות היו תריסים שנסגרו בחורף. לאורכו נשתלו עצי אזדרכת שנתנו צל על הגג בקיץ, בחורף היו בשלכת ואפשרו לשמש לחמם את הגג (חלק מהעצים שרדו עד היום 2018). רצפת הלול היתה עשויה מטפחות עץ בגובה של מטר(+) מעל האדמה. לשם הפרדת הלשלשת מהעופות, אחת לשנתיים פרקו את רצפת הטפחות והוציאו את הזבל (להאכלת הדגים בבריכות). עד סוף שנות השישים גידלו בו תרנגולות מטילות לביצי רבייה (הודגרו במדגרה במעוז). אח"כ גידלו בו עופות לפיטום. לכל אורכו היתה מסילה תלויה, עליה הסיעו קרונית לחלוקת אוכל ולאיסוף ביצים. באמצע שנות ה-60 הוכנס מאביס ללול הפח. בשנות ה-80 חדל לתפקד משנבנו הלולים המבוקרים שמדרום לגדר הקיבוץ. ובשנות ה-90 פורק והמקום משמש כמגרש לכלים חקלאיים. יפתח אופק (06:54 24/10/2018)
ללולי התרנגולות ניתנו שמות.
ללול הנראה בתמונה קראו: "לול פח".
שמות נוספים היו: לול דיר, לול רפת, לול מודרני,
הלול הארוך, לוליטה, לולא, לולב.
את מרבית השמות נתן יפתח אופק, כשהיה מרכז הענף.